רצח בקהילה ההומו לסבית
קמתי לפנות בוקר מזועזעת לגלות ששני צעירים נרצחו באחד מהמרכזים ההומו לסביים בתל אביב. אלמוני מטורף נכנס עם נשק אוטומטי למרכז בתל אביב ופשוט ירה. כ- 15 משפחות כבר לא יחזרו למה שהיו חייהם פעם. קהילה שלמה בבהתה. אבל מי אמר שהמעשה הנורא הזה היה רק נגד קהילה מסוימת? אם זה לא מקום שאנחנו מבלים בו אז אין סיבה לדאגה? בתור תל אביבית ללא נטיות מיוחדות אני חוששת בדיוק כמותם. המדינה שלנו הפכה להיות מדינת פשע, ללא חוקים מקום שהכל מותר בו. אם אלו פשעים של חברי כנסת, שרים בממשלה, ומה אתם יודעים אפילו ראש הממשלה, אם זה במגרש הביתי או זריקת חזיז במגרש כדורסל.
והיום? איפה אנחנו היום? היום אנחנו כבר באותו יום שחשששנו מפניו. היום שאחריי מחר.
הגענו לנקודה שאולי, רק אולי חוסר סבלנות הובילה למרחץ דמים נורא. האם הקריאה הנרגשת של ראש הממשלה הבוקר תחלחל לאוזניהם של אלו האוחזים בהדק לפני האסון הבא? "אנו מדינה דמוקרטית, מדינת חוק, מדינה של סובלנות ועלינו לכבד כל אדם באשר הוא"
השבוע תלו בשכונה שאני גרה בה שלטים שהיה כתוב עליהם: "האינטרנט גורם לסרטן" ועד אי אלו הסברים כמה מתועב זה להשתמש באינטרנט ומחשבים. ברור שגופים דתיים תלו את השלטים ואני לא בטוחה שהגופים האלו אפילו מנסים להסתתר.האם זה נחשב בעיני מישהו להסתה? האם יש סיכוי שהסניף המשטרתי אצלנו בשכונה חוקר ברגעים אלו ממש מי תלה את השלטים הנוראיים האלו? אני בספק.
אבל מדהים שביום שאחריי, רגע אחרי שההסתה מקבלת גוונים אחרים,פתאום אנחנו מדינה דמוקרטיה, מדינת חוק,וחייבים לגנות מכל וכל את התופעה.
הגיע הזמן באמת
היום ברור יותר מתמיד, שכולנו תחת אותה מטריה, ושלכולנו יש סיבה לדאוג, או שמא הגיע הזמן לעשות משהו?
דצמבר 22nd, 2011 at 12:55 pm
מה באמת קורה עם חקירת הרצח בבר נוער