שיעור באזרחות
השבועות האחרונים, טילטלו את כולנו. מדינה שישבה דומם שנים על גבי שנים פתאום יוצאת לרחובות, לוחמת. מדינה שלמה צועקת די. מדינה שלמה? יש על זה ויכוח, אבל מה שברור הוא שאנשים רבים, עשרות אלפים אם תרצו, אנשים כמוני וכמוכם ששייכים למעמדות עד מעמד הביניים, החליטו לעשות מעשה, ובדרך הכי דמוקרטית למחות.
מהו בכלל מעמד הביניים?
מעמד הביניים הוא המעמד עליו מתבססת החברה המתועשת. התושבים במעמד זה הם, בדרך כלל, העובדים המאיישים את מרבית המערכות במגזר העסקי והציבורי, והם גם הצרכנים העיקריים של מוצרי הצריכה השונים בשוק. <מתוך וויקיפדיה>
בפועל כבר ב- 2007 (http://news.walla.co.il/?w=/1/1040846)היו נתונים שמעמד הביניים הצטמצם משליש לרבע.
כבר שבועיים אני יושבת עם עצמי ועושה חשבון נפש. שואלת איפה היינו עד היום? איפה כולם היו ב- 4 שנים האחרונות? איך לא שמנו לב שזה מה שקורה כאן כבר הרבה מאוד זמן?
אין לי את תשובת ההמון, יש לי תשובה משלי. אני שמתי לב. ופעלתי בנידון. במרץ. כבר מ- 2007, קצת לפני משבר הסאב פריים בארה"ב, התחלתי להרגיש איך המציאות לוחצת אט אט. כבר לא היה קל כבעבר לחיות חיים של אדם המשויך למעמד הביניים המשתכר משכורת מכובדת לכל הדעות. כמעט 8 שנים אחרי שהשתחררתי מהצבא, 4 שנים אחרי שחזרתי מארה"ב אחרי מגורים של שנתיים שם, ובעודי סקרנית ושמה לב לפרטים, התחלתי להרגיש שהמציאות משתנה. נהיה קשה. כבר אז השכירויות האמירו, ומצאתי עצמי שוכרת דירה בשולי העיר לא עוד במרכז תל אביב שעד אותה עת היה סביר לכל. אין לי תלונות. תמיד עבדתי, מגיל 12. דאגתי להצטמצם כשצריך ולהנות כשיש. אבל ב- 2007 שמתי לב שמשהו משתנה, גם עם מחירי הדירות, וב- 2008 החלטתי לעשות מעשה ולקנות דירה. לא שיכולתי להרשות לעצמי אז, אבל עברתי לגור אצל ההורים עד שהיא היתה מוכנה, חסכתי כל שקל, שיכנעתי אנשים להלוות לי כסף ובסוף, אחרי שנה וחצי היתה לי דירה משלי, כמובן עם משכנתא גבוהה בכ 100% מהממוצע שהיה נהוג עד אותה עת. טירוף לכל הדעות. והיום ניתן לומר – תודה לאל.
4 שנים שאני יושבת בארוחות ערב עם משפחתי וחברים ולצערי די מעכירה את האוירה מסתבר. מספרת לכולם איך המצב משתנה מיום ליום בארץ, איך המחירים עולים. מנסה לשכנע עד החצי השנה האחרונה ממש שצריך לרכוש נכסים ולחסוך ליום סגריר. מלבד הערות ציניות רק מעטים מחבריי הלכו בדרכי, ובדרך זו גם הכרתי חברים חדשים ויקרים שהיו שותפים לדרך אחרת. ב- 4 השנים האלו כתבתי פוסטים על נדל"ן וסיפרתי איך אני מכתת את רגליי בחיפוש אחר נכסים. לא סיפרתי על הצלחות רק על הדרך.
והדרך היתה קשה ועודנה. כל שבוע יש גזירה חדשה שמקשה עוד יותר על השרדות: בסופר, בקופת חולים, במגורים, בארנונה, במחירי החשמל, במחירי המים, מיסים עקיפים וישירים, מחירי הדלק, מחירי הגנים, מחירי החינוך, ומה לא. אכן. ההרגשה נוראית: אנחנו נכנסים לסופר לרכוש 5 מוצרים ולא יוצאים עם חשבון קטן מ 100 שקלים. כאחת שגרה בארה"ב וידעה ימים טובים יותר בהם אפשר לחסוך כסף בקלות, לעבוד פחות ולהנות יותר,המצב החדש בארץ מאוד הפתיע אותי. ועודנו.
אבל זה הזמן להבין שמלבד מדיניות של הממשלות באשר הן יהיו עד היום אשר השפיעו על המצב הכלכלי בו אנחנו נמצאים, היו עוד גורמים רבים שהובילו אותנו למצב הנוראי הזה. הגיע הזמן לכתוב פוסט שמסביר איך הגענו למצב הזה מחד, והכי חשוב איך אנחנו יוצאים ממנו, ואיך להזהר ובדרך לא לקחת כספים ממקומות שיפילו אותנו בהזזות התקציבים.
איך הגענו למחירי נדל"ן מופרזים? למה אנחנו לא יכולים לרכוש דירות יותר?
לכך אחראים מספר גורמים עיקריים ובראשם עליית הביקוש לדירות. שוק הנדל"ן היה מנומנם כ- 10 שנים ולא עמד בביקושים הגוברים:
1- מספר משקי הבית בישראל גדל בעשור האחרון: הסיבות לכך הן עלייה במספר הגירושין, משפחות חד הוריות, והקידמה בה ילדים צעירים עוברים לגור מחוץ לבית.
2- בספטמבר 2008 התרחשה קריסה כלכלית בארה"ב בעקבות משבר הסאב-פריים. בנקים להשקעות ומשכנתאות, וחברות ביטוח הודיעו על אי עמידה בחובותיהם ללקוחות ולנושים. ארה"ב התערבה באיחור, רק אחרי קריסתה של AIG והחלה להזרים כספים לחלץ אותה מהמשבר. הבורסה בארה"ב צנחה ואיתה שאר העולם במידה זו או אחרת, ואף הבורסה בישראל.
בעצם, זה הזמן לשאול איך נפילת המערכת הכלכלית בארה"ב, בלי להכנס לגורמים שם, השפיעה במידה כה ניכרת על המערכת הכלכלית בארץ? יש לכך המון סיבות, אחת מהן היא שייצוא רב של ישראל נעשה בשער הדולר, עם קריסת המערכת הכלכלית בארה"ב ממשלת ארה"ב הדפיסה כספים כדי לחלץ חברות מהמשבר מה שהוביל לשחיקתו של הדולר בנוסף לפרמטרים נוספים. כשנשחק ערכו של הדולר לעומת השקל הזמנות רבות בכלל בוטלו של ארה"ב מישראל או שערך ההזמנה ביחס לשקל נחתך ברבע יחסית לערכו החדש של הדולר. כך קרה שהבורסה נפלה גם בארץ וכספים רבים של משקיעים התפנו מהבורסה לשוק הדירות, זאת מכיוון שהתשואה מדירות היתה באותה עת מבטיחה יותר מהתשואה הבעיתית והמסוכנת בבורסה.
3- מתוך כוונה למנוע מיתון ופיטורין המוניים ולעזור להאצת הצריכה במשק נגיד בנק ישראל הוריד את ריבית הפריים לשפל היסטורי, מה שאיפשר גם למשקיעים וגם לרוכשים לרכוש דירה עם תשלום חודשי שנמוך ממחירי השכירות. הנגיד עשה עוד צעדים רבים וטובים שאכן שמרו עלינו מעל קו המים, וזאת יש לציין לזכותו. שלא כמדינות אירופה או ארה"ב הכלכלה בארץ יש לומר שיגשגה בשנות המשבר ולא קרסה. עד כמה שניתן לומר זאת לאור השחיקה של המעמד העובד כאן. אולי לא נשאר לנו כסף פנוי אבל לפחות היתה לנו עבודה.
4- כניסת כוחות חיצוניים לשוק: בשל מיסים נמוכים לקניית דירות ע"י משקיעים זרים, גלי אנטישמיות בצרפת והתחזקות של השקל הובילה משקיעים זרים לקנות דירות מרובות בארץ. הם ניצלו את הפער בין היורו לדולר וההזדמנות לקנות דירה ליום סגריר, הסתערו על דירת באזורי ביקוש מקורבים לים כמו תל אביב, אשדוד ונתניה.
אוקיי. ביקוש גובר מול היצע מדולדל בסופו של דבר הם אלו שהובילו אותנו למצב הקשה הזה.
אז מה עושים עכשיו? מה רוצים להשיג המוחאים?
אין לי מושג. אבל אספר לכם מה דעתי ומה צריך לעשות. נכון, כבר שנים שאנו בני מעמד הביניים נשחקים. היחידים שנושאים בעול המיסים, עשינו צבא ותרמנו למדינה ואז נכנסים משקיעים זרים וקוצרים את הפירות. משאירים דירות ריקות לא תשלום ארנונה אפילו ומבלים פה פעמיים בשנה. מלבד הגדלת ההיצע של הדירות עליה דובר המון, אני רוצה להתייחס לעוד נקודות שיש לחשוב עליהם. גורם נוסף שצריך לחשוב עליו הינו עצירת עצירת קניית דירות ע"י תושבים שאינם אזרחי מדינת ישראל. לאור חוסר ההיצע, עד שהמצב ישתנה חייבים לחוקק חוקים כנגד זה. את הארנונה כבר הגבילו למקסימום 6 חודשים בהם בעל דירה לא משלם ארנונה. לפחות שישאו בהוצאות הארנונה יחד עם שאר תושבי העיר.
בנוסף, ישנם היום דיבורים רבים על טייקונים, על המעמד העליון. הגיע הזמן להוציא את האימרות האלו מהמאזן. הטייקונים הם לא האשמים במצב שהגענו אליו ולקחת כסף מהם רק יהפוך את המצב הכלכלי לעוד יותר בלתי נסבל. היבטי מיסוי למשקיעים ויזמים הם מורכבים, אבל אני ממליצה לקרוא את המאמר הבא: http://www.israeleconomy.org/hebrew/policystudies/ps51heb.pdf שמדבר על איך מיסי חברות גבוהים חוסמים לנו את הכלכלה, ובקצרה אומר שאם יגבירו את מיסי החברות כדוגמא שעדיין מאוד גבוהים לעומת מדינות אחרות בעולם, הדבר יגרום לבריחת חברות מהארץ, פחות מיסוי ופחות עבודה לנו, המעמד המוחה. זה הדבר האחרון שהיינו רוצים שיקרה. תצטרכו לקרוא ולהיווכח בעצמכם.
הדבר החשוב ביותר בבואנו לדרוש חברה סוציאליסטית היא לשמור על הפיקוח הממשלתי. שלא נסבול עוד 10 שנים מחסימה של החופים בארץ ע"י בניית הולילנדים חדשים כדוגמת הפרויקט הניבזי בירושלים.
ומה עם התשתיות? נראה לעיתים כאילו מאיצים בנו לגור בפריפריה, נכון לדצמבר 2012 גם אני עוברת לגור בפריפריה, אבל עד אז אני נושאת עיניי לממשלה ומקווה שיהיו תשתיות תחבורה רציניות וראויות יותר שיביאו אותי לעבודה הנוכחית שלי באזור המרכז.
דבר נוסף הוא: שבבואנו לרצות הורדת מיסים, עלינו לחלק את המיסים לשכבה כמה שיותר נרחבת. מגזרים שלמים שאינם משלמים היום מיסים מכיוון שאינם יוצאים לשוק העבודה צריכים אחת ולתמיד בעידוד הממשלה להפסיק לקבל דיבידנדים ממשלתיים או תשלומים אלו או אחרים על חשבון המיסים שלנו. גם דתיים יכולים לצאת ולעשת שירות לאומי כשנתיים-שלוש ולתרום לחברה. גם ערבים ושאר מיעוטים שביחד מהווים יותר מ- 50% מהחברה שלנו. וגם הם צריכים לצאת לשוק העבודה ולעבוד. כולי תקווה שהממשלה הבאה תהיה ממשלת אחדות שלא ניתלית על 20 המנדטים של החרדיים, וככה לא נצטרך יתר להכנע ללחצים פוליטיים ולשים לזה סוף.
אז כן, יש מה לעשות כדי להשאר בארץ המובטחת, ובבואכם למחות הערב, אנא תזכרו שהאויב היא לא רק הממשלה, כל הממשלות לפניה תרמו למצב הנוראי אף יותר. ואולי בכלל אין אויב אלא רצון אמיתי לשיוון, וקריאה נרגשת לכל המגזרים שיבואו, ויעבדו יוציאו אותנו מהבוץ הזה שנקרא מיסים. שיפסיקו להיות לעול. ושיקחו חלק באחראיות החברתית למצב הכלכלי שהגענו אליו. אמן.
התמונה צולמה ע"י מאיר פינטו, בעלי האהוב.
דצמבר 4th, 2011 at 11:31 am
השאלה לאן תוליך המחאה החברתית מעולם לא נראתה כל כך לא ברורה.